יצירה ממלאת את חיי בשמחה...

לראות בעיניי רוחי את התמונה שאני רוצה ליצור.

להחליט על גודל העבודה, הצבעים וצורת האבנים וזרימתן.

להגיע בבוקר לסטודיו, להעביר אל הלוח את הציור שהתבשל בראשי כל הלילה ולהתחיל לחתוך את הזכוכיות לטזרות (חתיכות קטנות) בכל הצורות והגדלים שהעבודה דורשת.

וכך אני מתחילה להדביק את הזכוכית על לוח העבודה ורואה אט אט איך מתגבשת ונוצרת לה תמונה, שעד אתמול הייתה רעיון במוחי והנה היא לובשת צבע וחיים.

 

מאז ומעולם הייתה היצירה חלק ממני.

הקמתי משפחה עם חברי מילדות, ילדתי 3 ילדים, עבדתי בבית, בפרדס ובגינה ותוך כדי כך למדתי ויצרתי בתחומים שונים של האומנות – עבודה על נול, ציור, יצירת תכשיטים, מקרמה, סריגה, רקמה ואפילו תפירה.

אך החיים לא תמיד מתגלגלים כפי שהיינו רוצים.

 

לצערי בעלי חלה בטרשת נפוצה ואנו החלפנו תפקידים - הוא נשאר בבית ואני נכנסתי במקומו כחברת בורסת היהלומים ברמת גן.

יצאתי לעבוד והיצירה נדחקה ונשכחה לאור טרדות היום-יום והצורך להתפרנס, לגדל ילדים ולטפל בבעלי החולה שמצבו מדרדר.

לאחר 14 שנה התאלמנתי ולצד המשך עבודתי בבורסה חזרתי לחפש את דרכי באומנות.

 

ב 1998 התוודעתי לראשונה לאומנות הוויטראז'.

התאהבתי בזכוכיות הצבעוניות המרהיבות ביופיין, בטקסטורה שלהן ובאפשרויות השילוב ביניהן.

חומר הזכוכית הקשיח והמסוכן התגלה כחומר קסום, המאפשר יצירת עבודות כל כך רכות ורבגוניות.

יצרתי אהילים וחפצי נוי, בהתחלה על פי דוגמאות נתונות ובהמשך דוגמאות אותן ציירתי בעצמי ובשילובי צבעים עליהם החלטתי לבד.

למדתי את שיטת טיפאני ואתגרתי את עצמי ביצירת אהיל בעל 1800 חתיכות.

למדתי פיוזינג ופסיפס זכוכית.

בשנת 2006 חליתי בסרטן השד ובזמן הטיפולים הכימותרפיים וההקרנות, מצאתי את עצמי שוברת זכוכיות ומדביקה.

כך, תוך כדי ניסוי ובדיקה, גיליתי את קסם הפסיפס.

בדקתי הדבקות בסוגיי דבק שונים, על עץ, חרס וזכוכית.

ניסיתי רובה בשלל צבעים, הכנתי מגשים, קופסאות, קערות, שולחנות וכדים.

וכך התגבשה לה שיטת העבודה שלי, כאשר כיום אני יוצרת תמונות אשר המוטיבים שלהן באים מהטבע המקיף אותי – פרחים, ציפורים, פרדס ועוד.

אהבת האדמה שלי ותחביב הגינון מצאו עוד דרך צבעונית לביטוי.

 

בספטמבר 2008 , לאחר שהחלמתי מהסרטן, נסעתי להשתלמות בפסיפס ביזאנטי בבית ספר בראוונה, איטליה ושם למדתי שיטת עבודה עם פטיש וסדן, כשהחומרים שהשתמשתי בהם היו שיש במבחר צבעים וזכוכית סמלטי.

 

בשנת 2012 התחלתי לעבוד כמדריכת פסיפס במועדון נכי צה"ל פגועי הלם קרב בכ"ס, עבודה שממנה אני שואבת סיפוק רב והנאה עצומה ואני עובדת שם עד היום.

באותה תקופה למדתי מספר שנים ציור על פורצלן,

קניתי לי תנור שריפה (שמשמש אותי גם ליצירת חומרים עבור יצירות פסיפס) וכיום אני

גם מלמדת ציור על פורצלן.

 

אני מלמדת בסטודיו בכפר נטר את כל שיטות הפסיפס, בחרס ובזכוכית, וכן ציור על פורצלן בקבוצות קטנות ואינטימיות ותוך שימת לב לכל תלמיד ומזמינה אתכם להגיע וליהנות יחד איתי ולמצוא את השמחה שלכם ביצירה ובחיים.